גדול מהחיים: האם פצעון שגדל הוא סיבה לשנות תכניות שקבעתם?

אפשר לדבר על זה הכי פתוח שיש, בואו לא נסתיר את מה שאי אפשר להתעלם ממנו. משהו שבולט יותר מהעובדה שלא עשיתן שעווה במרץ ולפתע מזג האוויר מתאים לנסיעה לים או יותר מפצע גילוח מוגזם מעל השפם – ידידינו החצ'קונים.
תמיד נדמה שהחצ'קונים הם החבר'ה המציקים האלו בכיתה, שיושבים מאחור שם ליד החלון, ספק לומדים ספק קולטים את כל התוכניות הכי מגניבות שהולכות להתרחש בשבוע הקרוב ומחליטים להופיע דווקא אז – למרות שהם ממש אבל ממש לא הוזמנו.

הם יופיעו דווקא במופע המחול המהמם שלך, שאת חייבת ללכת בו עם קוקו מתוח ואיפור מושלם, ופשוט יתמקמו שם באמצע המצח כאילו זה מופע הודי עם תיקה מסורתית.
הם יגיעו בדיוק כשהזמנת את הבנות מ-ז'2 לצאת איתכם, כל החבר'ה, לסרט בשישי בערב, ואתה גם ככה בסטרס מכל הסיפור, כי יש שם את נטע שהיא כל כך יפה שאתה בקושי מצליח להביט לה בעיניים, אז עכשיו בטח שלא תיצור קשר עין כל כך מהר.

הם תמיד אבל תמיד יופיעו בבוקר של בית ספר, חלילה לא בשבת. ביום הזה שקמתם על הצד הכי לא טוב, אין לכם זמן להתחיל להסתדר ובדרך לבית הספר ברכב של ההורים או בהסעה אתם מביטים בחלון ומשתקפת מולכם האימה הזו.
בואו נודה באמת – זו לא מחלה. אי אפשר להשתעל קצת, להתכסות עד הצוואר ולהתבכיין לאימא שלא הולכים ללימודים בגלל זה. כלומר, אתם יכולים לנסות, אבל בהנחה שגם אימא הייתה תלמידה פעם...זה לא באמת יעבוד.

איכשהו בנות תמיד תצלחנה להסתדר עם זה יותר טוב מבנים, כי יש להם את הכלי הנפלא שנקרא מייק-אפ. וכך עם המון שכבות על הפרצוף, כאילו טבלו את ראשן בענן כתמתם, הן יוצאות לאור היום ולא מבינות שזה רק מחמיר את המצב.
לבנים זו בעיה מעט גדולה יותר, כי אומנם אפשר לקחת את המייקאפ של אימא, אבל עם זאת להסתכן בחוסר גבריות משווע.

קודם כל – נושמים עמוק. בואו, זה לא סוף העולם. זה בא והולך, ואפילו יש אחלה דרכים למנוע את זה. אתם יכולים להשתמש בתכשירים לניקוי העור (כן בנים, זה נחשב גברי וזה בסדר לבקש מההורים לקנות אחד) ולמנוע את זה עוד לפני שזה קרה. שווה לנסות, זה באמת עובד.

דבר נוסף שאפשר לעשות, הוא לאמץ לעצמכם כל מיני טרנדים של לבוש שמסתיר בחלקו את הפנים וב-מ-ק-ר-ה עובר ליד החצ'קון שלכם. בנים אתם יכולים לאמץ את הטרנד של התסרוקת פוני: זה אומנם לא מתאים לכל סוג שיער (אנשי התלתלים – צר לנו) אבל זה בהחלט מסתיר המון.

בנות יכולות להסתיר אותו כפי שציינו קודם, ללכת עם כובע צמר עד המצח (בהנחה שלא אוגוסט) ובעיקר לחייך הרבה במידה וזה התמקם בדיוק על איזור השפתיים :).

חכם סיני אמר פעם ש"צרת רבים – חצי נחמה" ואם יש משהו מעט מעודד במצב הזה, זה שאתם לא לבד בסיפור. בגיל הזה זה באמת קורה לכולנו. תתייעצו עם החבר'ה, תשמשו בתכשירים שעוזרים להם, תצחקו על המצב ובעיקר תזכרו שזה לגמרי בקטנה.  כאילו, בואו נודה באמת, הלוואי ויכולנו לטפל בנכשל שלנו במבחן במתמטיקה כמו שאנחנו מטפלים בחצ'קונים שלנו.

בהצלחה!